סעיף קצר הקובע שכל מחלוקת תידון "על פי דין תורה" עשוי להיראות ברור בזמן חתימת החוזה. כשהיחסים העסקיים מסתבכים, מתברר לעיתים שהצדדים לא הסכימו מי ידון, אילו עניינים יוכרעו וכיצד יאכפו את הפסק. הגדרה מדויקת מראש יכולה למנוע מחלוקת נוספת על הדרך שבה יוכרע הסכסוך.
מדוע לא מספיק לכתוב "כל מחלוקת תידון בדין תורה"?
המשפט הזה מבטא כוונה, אך משאיר שאלות מעשיות פתוחות. האם הכוונה לבית דין מסוים? האם הסעיף חל גם על תביעה אישית נגד בעל מניות? מי בוחר את הדיינים אם בית הדין שנקבע אינו פעיל? ומה קורה כאשר צד אחד מסרב להתייצב?
בוררות נשענת על הסכמת הצדדים ועל גבולות הסמכות שמסרו לבוררים. לכן סעיף בחוזה עסקי צריך לזהות את ההליך שהצדדים מבקשים לקיים, ולא להסתפק באמירה כללית על הדין שלפיו יוכרע הסכסוך. לצד השאלות ההלכתיות, יש לבחון את התאמת הסעיף לדיני הבוררות בישראל.
איזה בית דין ידון בסכסוך?
הגדרה ברורה של בית הדין עשויה לחסוך ויכוח כבר בשלב פתיחת ההליך. אפשר לקבוע מוסד בוררות מסוים, אך כדאי לבדוק מראש שהוא מתאים לסוג העסקה ולזהות הצדדים.
בסכסוך מורכב בין חברות, למשל, יש משמעות לניסיון בניהול מחלוקות מסחריות, בהערכת ראיות כספיות ובמתן סעדים מתאימים.
כאשר הצדדים אינם רוצים להתחייב לבית דין אחד, יש להגדיר דרך בחירה חלופית. הסעיף יכול להתייחס גם למצב שבו המוסד שנבחר אינו יכול לדון או שאחד הדיינים מנוע מלהשתתף. מנגנון מינוי שאפשר להפעיל בפועל חשוב לא פחות משמו של בית הדין.
לפני ניסוח הסעיף כדאי לברר:
- האם לבית הדין יש תקנון או סדרי דין שהצדדים מקבלים על עצמם.
- כיצד ממונים הדיינים ומי מחליף דיין שאינו יכול להמשיך.
- היכן יתנהלו הדיונים והאם ניתן לקיים חלק מהם מרחוק.
אילו מחלוקות ייכללו בסעיף?
הסעיף צריך להבהיר אילו סכסוכים יימסרו לבוררות. אפשר להגביל אותו למחלוקות הנובעות מהחוזה עצמו, או להרחיב אותו לנושאים הקשורים להתקשרות העסקית. הרחבה כזו מחייבת ניסוח זהיר כדי שהצדדים יבינו על מה הם מסכימים.
בעסקאות שבהן מעורבים חברה, בעלי מניות, ערבים או קבלני משנה, יש לבדוק מי חתום על החוזה ומי אמור להיות מחויב לסעיף הבוררות.
חתימתה של חברה אינה מחייבת בהכרח כל אדם הקשור אליה באופן אישי. אם הצדדים מבקשים לכלול גורמים נוספים, יש להסדיר את הסכמתם ואת מעמדם במפורש.
יש גם עניינים שאינם מתאימים לבוררות על פי הדין. לכן אין לנסח סעיף גורף מתוך הנחה שכל מחלוקת עתידית, מכל סוג, תוכל להימסר לבית הדין.
מה צריך לקבוע לגבי הדין וסדרי הדיון?
כאשר הצדדים מבקשים הכרעה לפי דין תורה, כדאי לציין זאת במפורש ולברר כיצד בית הדין הנבחר מיישם את הדין בהליכים עסקיים. לצד זאת, רצוי לבדוק אם התקנון שלו מאפשר הכרעה על דרך פשרה, אילו כללי ראיות חלים, והאם הצדדים רשאים להיות מיוצגים.
הסעיף או שטר הבוררות יכולים להתייחס לשאלות שישפיעו על ניהול התיק:
- האם הפסק יהיה מנומק. הנמקה עשויה לסייע לצדדים להבין כיצד הוכרעו הטענות.
- כיצד יוגשו מסמכים ויישמעו עדים. בעסקה מסחרית תכתובות, נתוני הנהלת חשבונות וחוות דעת עשויים להיות מרכזיים.
- האם ניתן לבקש סעד דחוף. לעיתים נדרש פתרון זמני עוד לפני ההכרעה הסופית.
- כיצד יחולקו הוצאות ההליך. כדאי לדעת מה קובע תקנון בית הדין ומה נתון להחלטת הדיינים.
אין צורך להעמיס על החוזה תקנון שלם. כן חשוב לדעת על אילו כללים הצדדים מסתמכים, ולוודא שאין סתירה בין סעיף הבוררות לבין הוראות אחרות בהסכם.
איך מתמודדים עם סירוב להתייצב או עם צורך בסעד דחוף?
סעיף טוב נבחן גם כשהצד השני אינו משתף פעולה. כדאי להגדיר כיצד נמסרת הודעה על פתיחת ההליך, מה קורה אם צד אינו מתייצב לאחר שהוזמן כדין, והאם ניתן להמשיך בדיון בהתאם לכללי בית הדין ולדין החל.
בסכסוכים עסקיים עלול להתעורר צורך לשמור על נכס, למנוע שינוי מצב קיים או להבטיח אפשרות לגבות סכום עתידי.
לשם כך יש לבדוק אילו סעדים בית הדין מוסמך לתת, והאם ומתי יידרש סיוע של בית המשפט. ניסוח הסעיף צריך לאפשר טיפול בצורך דחוף בלי ליצור עמימות לגבי עצם ההסכמה לבוררות.
מה קורה לאחר מתן פסק הבוררות?
כדאי להגדיר מראש אם קיים מסלול השגה פנימי בבית הדין ומהם תנאיו. אין להניח שתמיד עומדת לצדדים זכות ערעור על תוכן ההכרעה. ביקורת של בית משפט על פסק בוררות כפופה למסלולים ולעילות הקבועים בדין, והיא אינה ערעור רגיל על כל קביעה של הבוררים.
יש לתת את הדעת גם לאכיפה. כאשר צד אינו מקיים את הפסק מרצונו, עשוי להידרש הליך לאישור פסק הבוררות בבית המשפט המוסמך כדי להקנות לו מעמד המאפשר אכיפה. משום כך, כבר בניסוח החוזה חשוב לוודא שהסכם הבוררות וההליך שנקבע בו יוכלו לפעול גם במישור האזרחי.
מתי כדאי לבדוק את הסעיף עם עורך דין?
הזמן המתאים הוא לפני החתימה, כשהצדדים עדיין יכולים להסכים על כללי משחק ברורים. הבדיקה חשובה במיוחד בחוזי שותפות, בעסקאות בעלות שווי גבוה, בהתקשרויות ארוכות טווח ובהסכמים הכוללים כמה חברות או בעלי תפקידים.
במסגרת ייצוג בדין תורה יש חשיבות לבחינה משולבת של ההיבט ההלכתי, ההסכמות המסחריות ודיני הבוררות. סעיף שנוסח בהתאמה לעסקה יכול להבהיר כיצד יתחיל ההליך וכיצד תיושם ההכרעה, אם יתעורר סכסוך.
מנסחים את דרך ההכרעה כשהיחסים העסקיים תקינים
סעיף דין תורה הוא חלק מההסדר העסקי, לא תוספת טכנית בסוף החוזה. עליו לתת תשובה ברורה לגבי זהות בית הדין, היקף המחלוקות, ניהול ההליך והשלבים שלאחר הפסק.
משרד ארבוס, קדם, צור מלווה סכסוכים עסקיים ובוררויות לפי דין תורה ויכול לסייע בבחינת סעיף קיים או בניסוח הוראה המתאימה להתקשרות המסוימת.